בס"ד
התיקון והרקע לחקיקתו, כבר במהלך חקיקת חוק
איסור לשון הרע, בשנות השישים, היה המחוקק מודע לכך ששיעור הפיצויים המקובל בארץ
הנו נמוך יחסית.
חלוקת רכוש- סיכונים שבדרך
נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/31910">אבי יחזקאל</a>
הסיכונים שבדרךבביצוע חלוקת הרכוש באמצעות אקטואר הגירושין, למעשה נעשים שני תחשיבים:התחשיב הראשון- מבוצע ע"י היוון הזכויות העתידיות וחלוקת הרכוש בין בני הזוג נעשית כאשר בן הזוג "העשיר" יותרמשלם סכום חד פעמי במועד חלוקת הרכוש ופה מסתיימת התלות הכלכלית בין הצדדים.אופן תחשיב זה, גורר "שקט עתידי" בין הצדדים ומנטרל סיכונים עתידיים לא ידועים.התחשיב השני- הסדר איזון משאבים וחלוקת רכוש בין הצדדים כפי שנעשה באמצעות אקטואר הגירושין, ייעשה בעת מימוש כספים בפועל.משמעות התחשיב כפי שנעשה באמצעות אקטואר הגירושין שחלוקת הרכוש תיהיה בעתיד ועד אז תיהיה תלות או קשר כלכלי בין הצדדים.למשל:נניח בני זוג החליטו שאקטואר גירושין יבצע הסדר איזון משאבים וחלוקת רכוש בינהם.הבעל, בן 47, האישה בת 45.גיל הפרישה של הבעל-67.לבעל קיימת זכות לפנסיה וכן שני חסכונות בקופות גמל.נניח שלפי תחשיב אקטואר הגירושין נקבע כי לאישה תיהיה זכות בשיעור 30% מהפנסיה אותה יקבל הבעל בגיל 67.כעת עולות השאלות מהם הסיכונים שעומדים לאישה עד תחילת קבלת חלקה מהפנסיה של הבעל?הסיכון הראשון- פטירת בן הזוג לפני הגיעו לגיל 67במצב היום, על פי תנאי תקנוני קרנות הפנסיה, או לפי חוק הגמלאות, לאישה שנחשבת כגרושה,לא תיהיה זכאות כל שהיא במקרה בו הבעלנפטר לפני הגיעו לגיל 67.יתרה מכך, במידה והבעל יכיר אישה אחרת וזו תיהיה בת זוגו קרנות הפנסיה ישלמו לה את פנסיית אלמנה לכל ימי חייה.במצב עניינים זה, כיום, על האישה לדאוג "לבטח" אותה כנגד סיכון זה.קיימת אפשרות להגן כנגד סיכון זה, אם זה מבחינת עריכת ביטוח חיים כנגד שווי הפנסיה לה תיהיה זכאית האישה במקרה חלילה, פטירתו של הבעל.הערכות הינה דורשת הסכמות של הצדדים לכך וכרוכה בעלות כספית.ניתן לומר כי קיימת הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב 2011.הסיכון השני-הפסדי זכויות משותפות.בהמשך לדוגמא של שני בני הזוג כפי הוצג בתחילת המאמר, למעשה לבעל קיימות שתי קופות גמל עם יתרות כספיות.בתחשיב חלוקת הרכוש של אקטואר הגירושין עולה כי לאישה קיימת זכות בשיעור 50% מהיתרות הצבורות בקופות הגמלשל הבעל.כמו כן, מועד המימוש של קופות הגמל הינו בגיל 60 של הבעל.בשנים האחרונות, כל קופת גמל הקימה מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות, כל למשל: לחוסך מותר לשנות מסלול לעתיר סיכון קרי, מניות, או מסלולללא סיכון קרי, אג"ח או שקלי.לפי חוק קופות הגמל וכן לפי תקנוני הקופות עולה כי לבעל מותר לשנות מסלול בכל עת.כעת עולה השאלה- במידה והבעל שינה (לאחר מועד חלוקת הרכוש) את מסלול השקעת הכספים למסלול עתיר סיכון(מניות), ובגיל 59( שנה לפני מומעד המימוש) מתחוללת מפולת בשוק המניות כדוגמת סוף שנת 2008 תחילת שנת 2009,האם חלקה של האישה נפגע גם?בתחשיבו של אקטואר הגירושין, בביצוע חלוקת הרכוש בין הצדדים, הכספים צמודים לרווחי הקופה, עד למועד מימוש בפועל.במידה והתשואות שהשיגה הקופה חיוביות האישה נהנת מפירות ההשקעה, במידה והתשואה שהשיגה הקופה שלילית- האישה נפגעת כלכלית.במקרה כזה - האם קיימת דרך כלשהי להבטיח את חלקה של האישה מהשקעה עתירת סיכון.התשובה הינה-חיובית.על האישה לדרוש שבהסכם חלוקת הרכוש תיהיה לה אפשרות למנוע מהבעל להעביר את זכויותיה הכספיות בקופהלמסלול עתיר סיכון.ל"אקטואר" אבי יחזקאל- קיים הידע והיכולת בעזרה בתהליך הגנה זה ומניעת הפסדי זכויות בגין השקעה עתירת סיכון.הסיכון השלישי-סיכון של פטירת הבעל לאחר קבלת הפנסיה החודשית נניח שלפי תחשיב אקטואר הגירושין נקבע כי לאישה תיהיה זכות בשיעור 30% מהפנסיה אותה יקבל הבעל בגיל 67.הבעל הגיע בשעה טובה לגיל 67, והתחיל לקבל קיצבה מהקרן ומעביר את חלקה של האישה (30%) מידי חודש.כעת עולה השאלה מה קורה אם בגיל 68,(כאשר האישה בת 66) הבעל נפטר.הקרן- שפועלת לפי תקנון- מפסיקה לשלם לבעל את קצבת הזקנה שלו, ועקב כך האישה אינה זכאית למימוש חלקה מהפנסיה של הבעל.במצב עניינים זה, פעולת ההגנה על חלקה של האישה צריכה להתבצע לפני תחילת קבלת הפנסיה של הבעל.כך שבמקרה זה נדרשת הערכות מוקדמת על מנת לנטרל את רוב סיכוני התמותה שלך הבעל לפני האישה.כך עולה, שכדאי לבצע היערכות מוקדמת של הצדדים, עוד בעריכת הסכם חלוקת הרכוש בין הצדדים, ועוד לפני הכנת התחשיבשמבצע אקטואר הגירושין.לסיכום ניתן לומר כי, בכנת תחשיב חלוקת הרכוש הינו חלק ראשון מתוך הגנה על זכויות הצדדים בחלוקצת הרכוש, ויש הערכויות נוספות,שכדאי לבצע לפני חתימה על הסכם חלוקת הרכוש.ממאמרים נוספים בנושא זה ניתן למצוא באתר: www.actuar.co.il
אבי יחזקאל,אקטואר האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ ו/או בדיקה פרטנית. בכל מקרה של הבהרה/שאלות נוספות ניתן להכנס לכתובת אתר: www.actuar.co.il
מקור המאמר:<a href='http://www.articles.co.il/article.php?id=158677'> articles.co.il</a>
האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי
אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
·
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:
נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה